|
מהו הסיוע המשפטי המוענק על ידי לשכות הסיוע המשפטי?
הסיוע המשפטי יכול להיות מוענק בשתי דרכים:
1. ייצוג משפטי: כאשר ראש הלשכה או מי מטעמו מחליט להעניק סיוע משפטי המצריך ייצוג עורך דין, ימונה לכם עורך דין, בדרך כלל העובד במשרד פרטי, לייצוג בהליכים המשפטיים הנדרשים. שכר טרחתו של עו"ד ישולם על ידי אוצר המדינה.
2. ייעוץ והדרכה: לאחר בחינה מדוקדקת של הדברים הלשכה יכולה להחליט, כי אתם מסוגלים לפעול בכוחות עצמכם ואין צורך למנות עורך דין שייצג אתכם. במקרה כזה, יישלח אליכם מכתב מנומק ומסודר המנחה אתכם מה עליכם לעשות וכיצד לפעול.
| יש לשים לב, כי מימון שכר טרחה כולל לעיתים הוצאות שהם מעבר לשכר טרחתו של עורך הדין בהליך עצמו, כגון: מימון חוות דעת או פרסום בעיתון. יחד עם זאת, ייתכן ותאלצו לשלם הוצאות אלו באופן מלא או חלקי. |
האם עלי לשלם לעורך הדין הממונה מטעם הסיוע המשפטי?
כאשר ראש הלשכה או מי מטעמו מחליט להעניק סיוע משפטי המצריך ייצוג עורך דין, ימונה לכם עורך דין, בדרך כלל העובד במשרד פרטי, לייצוג בהליכים המשפטיים הנדרשים. שכר טרחתו של עו"ד ישולם על ידי אוצר המדינה ולא על ידכם.
ואולם, בהתאם להוראות תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973, בבקשה למתן שירות משפטי עליכם לשלם ללשכה לסיוע משפטי אגרת השתתפות, הכוללת שני חלקים:
1. תשלום מקדמה בסך של 35 שקלים שתהווה תנאי לתחילת הטיפול בבקשה.
2. אם יוחלט על הענקת סיוע משפטי, תושלם השלמת אגרה (עד לסך של 132 ₪).
יודגש, כי תקרת האגרה לגבי מי שראש הלשכה החליט בעניינו בחיוב והוא זכאי לסיוע משפטי, תקבע בהתאם לגובה ההכנסה של מבקש הסיוע.
מה קורה במקרים דחופים בהם אני זקוק למתן סיוע מיידי?
לשכות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ, ערוכות למתן סיוע משפטי דחוף ומיידי, בעיקר בנושאים הבאים:
1. אלימות במשפחה.
2. הוצאה של צווי עיכוב יציאה מן הארץ;
3. שחרור ממאסר בגין חובות;
4. פניית מבקש סמוך לסיום מועד הגשת כתבי בי-דין ו/או כאשר קבוע תאריך לדיון קרוב;
5. הוצאת צווי מניעה במקרים דחופים.
יודגש, כי אין זו רשימה סגורה.
במקרים מסוגים אלה, ישנה חשיבות ברורה במתן סיוע משפטי מיידי ודחוף אם על דרך הנחייתכם או בהפניה באופן עצמאי ו/או דרך הסיוע המשפטי לערכאה שיפוטית מתאימה באופן בהול.
בכדי ליתן את השירות המשפטי הנאות המתבטא בנגישות לעו"ד מהלשכה גם בזמנים בהם לא ניתן לפנות ללשכה לקבלת מענה כגון שעות אחר הצהריים וסופי השבוע. עורכי דין מהלשכות משובצים לכוננויות כך שמידי יום ישנם עו"ד המשמשים ככוננים לצורך מתן מענה טלפוני למקרים דחופים כפי שפורט לעיל וטיפול בהם.
בכל לשכה יש קו טלפון המיועד לכוננות. עורך הדין הכונן הינו אחראי לקבלת ושמיעת הודעות הפונים המושארות במשיבון בקו טלפון מיוחד המיועד למקרים דחופים.
להלן הטלפונים בלשכות למקרים דחופים
מחוז תל אביב-מרכז 03-6932639
מחוז חיפה 04-8634089
מחוז ירושלים (כולל אשדוד ואילת) 02-6211363
מחוז צפון 04-6459442
מחוז דרום 08-6404537
שעות הכוננות
ימים א' - ה' בין השעות 16:00- 24:00.
בימי שישי ובערבי חג החל מהשעה 12:00 ועד כניסת השבת/החג ומצאת השבת והחג ועד השעה 24:00 בלילה.
אמי חולה המאושפזת במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש מכוח הוראת אשפוז כפוי. האם ניתן לסייע לו בהליכים לשחרור מאשפוז כפוי?
הסיוע המשפטי מייצג בוועדות אשפוז כפוי במישור האזרחי, כאשר ניתנה הוראת אשפוז כפוי.
באמצעות חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 5), תשס"ד – 2004, ניתן סיוע משפטי על ידי לשכות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ לאותם מאושפזים בכפייה, לרבות ייצוגם בפני וועדות פסיכיאטריות מחוזיות.
ייצוג משפטי ע"י לשכות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ מהווה האיזון הראוי בין שלילת חירותו של הפרט באופן הסותר את שנקבע בסעיף 5 לחוק יסוד כבוד האדם, כי "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר או בכל דרך אחרת", לבין העובדה, שכעת ניתנת לפרט הזדמנות שקולו יישמע עוד בטרם שוללים את חירותו.
בפנייה לקבלת סיוע משפטי לייצוג בפני הועדה הפסיכיאטרית, לא נבדקת זכאותו הכלכלית של הפונה וכן, לא נבדק הסיכוי המשפטי לבקשתו. בבחינת הסיכוי לייצוג בערעור על החלטת הוועדה (בפני ביהמ"ש המחוזי), נבחן הסיכוי המשפטי בלבד. כמו כן, מתוקף הנסיבות, בפניות כאלה הפונה אינו יכול להגיע פיזית ללשכה הרלוונטית הסמוכה למקום מגוריו ולעיתים, אף אינו מסוגל לנהל ראיון טלפוני עם עו"ד מהלשכה. על כן, במקרים בהם לא ניתן לקיים ראיון טלפוני, מוענק לפונה סיוע משפטי אשר במסגרתו אחד מעורכי הדין מהלשכות השונות העוסק באשפוז כפוי, פוגש את הפונה במוסד בו הוא מאושפז ועוזר לו במילוי טופס הבקשה לסיוע משפטי. יודגש, כי על מנת להשיג ייצוג של עורך דין מטעם הסיוע המשפטי על בית החולים לספק למאושפז טפסים מיוחדים מייד עם אשפוזו ולמלא אותם ולדרוש מבית החולים לפקסס אותם מיידית לסיוע המשפטי.
מה קורה אם באמצע הליך משפטי בו אני מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, מתעורר עניין משפטי אחר (לאו דווקא באותו נושא) ואני זקוק לסיוע משפטי?
האגף לסיוע משפטי מעניק סיוע בנושאים אזרחיים הקבועים בתקנה 5 לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973. אם עניין נוסף בו הינך זכאי לסיוע משפטי, נכלל ברשימת הנושאים המפורטים בתקנה 5, ניתן בהחלט לפנות ללשכה לסיוע משפטי בבקשה מתאימה.
בדרך כלל יוענק הסיוע המשפטי למי שעומד בשלושת התנאים המצטברים:
1. העניין בו מתבקש הסיוע המשפטי מצוי בין הנושאים בהם מוענק סיוע משפטי.
2. המבקש עומד בתנאי הזכאות הכלכלית הקבועים בחוק ובתקנות.
3. קיים סיכוי משפטי להליך המבוקש.
האם הוצאות מרובות, כגון – חובות משכנתא, הלוואות וכיו"ב, יש בהם לשנות את אופן החישוב לעניין הזכאות הכלכלית?
על פי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 מוענק שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בעניינים ובהיקף שנקבעו בתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג- 1973, למי שידו אינה משגת לשאת בהם.
הוראות החוק קובעות מבחן חד משמעי בנוגע לזכאות הכלכלית. המבחן הינו אובייקטיבי, כאשר על פי הוראות החוק (תקנה 2) נבדקות ההכנסות בלבד ולא ההוצאות.
מבחן ההכנסה, פירושו יחיד או משפחה שבה עד שלוש נפשות שגובה הכנסתם הוא עד 67% מהשכר הממוצע במשק (כיום 5,896 ש"ח). לכל נפש נוספת יש תוספת של 6%. המבחן מתייחס להכנסה ברוטו.
חישוב ההכנסה מתבצע כאמור על-פי הכנסות "ברוטו", כאשר השכר נבדק במשך שלושת החודשים האחרונים. מאחר וההכנסה הינה ההכנסה ברוטו, אין בעיקול, משכנתא, חוב, הוצאה וכו' כדי להמעיט מההכנסה המחושבת לעניין הזכאות הכלכלית. ואולם, במקרה שבו יש עיקול על כל משכורתו של הפונה יינתן סיוע משפטי זמני להסרת העיקול ותו לא.
כ"הכנסה" נלקחת בחשבון כל הכנסה המוגדרת ככזו בפקודת מס הכנסה, למעט קצבות ילדים, הענקות לחיילים או לבני משפחותיהם וקצבת שירותים מיוחדים. כמו כן, כ"הכנסה" נלקחת בחשבון הכנסת כל בני המשפחה המתגוררים יחד וסמוכים על אותו שולחן, אלא אם יוכח שישנה הפרדה מלאה של ההכנסות וההוצאות
|